תפריט

הטעם שביסורים מועטים בעולם הזה




בס"ד

הטעם שביסורים מועטים בעולם הזה מנכים יסורים רבים בעולם הבא

תכלית העולם הוא עם ישראל, כנודע, ותכלית הצלחת עם ישראל-להפיק רצון מה', ושכרם-להתענג על ה' ולהנות מזיו השכינה. והדרך להגיע לזה היא העמידה בניסיון בשמירת המצוות, וכמבואר ב"מסילת ישרים" בתחילת סיפרו באריכות, שמטרת ביאת האדם לעולם הזה-לעבוד ולעמוד בניסיון.

וכל העבודה והמלחמה ביצר היא רק בעולם הזה, שהרי העולם הבא זה כבר עולם הגמול, כאמרם זכרונם לברכה: היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם.

המשך יבוא ב"ה

והטעם, כי בעולם הזה, בהיות האדם מלובש בגוף וחומר ונשמת אלוה בקרבו, שוכנים בתוכו שני יצרים, יצר הטוב ויצר הרע, ובידו הבחירה והשיפוט למי להטות, ובזה תלוי שכרו ועונשו, שהרי צדיק או רשע לא נגזר על האדם מראש היולדו, אלא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.

ואם כן, זמן הניסיון והמלחמה הוא רק בעולם הזה. ולכך, אם מצליח אדם להגביר כח השכל על הדמיון ומשתמש באמונה, ויודע שכל היסורים הבאים עליו לטובתו ומקבלם באהבה, ומבטל רצונו מפני קונו-על אף שגופו וטבעו ממרידים אותו לקצוף על הנהגת ה' עמו, והוא בכח השכל מתגבר וקובע אמונה חזקה בליבו, הלא אין מבלעדי ה', והוא האלקים היחידי הטוב והמטיב, שכן דרך הטוב להטיב, ואין מי שרוצה בטובתי יותר ממנו, וכל הנהגתו איתי כרחם אב על בנים, לכפרת עוונותי וכדומה-הרי שגבור מנצח יקרא, שמצליח להתעלם מראית העינים ומהסתרת אור פני ה', ומתוך ההסתרה הוא מגלה שאורו יתברך, בעצם זורח גם מתוך החושך והאפילה והצרה, ואין מיחס שום מקריות לשום מאורע רע או טוב, ואין תולה מקריו בשום סיבה שבעולם, אלא רק בכחו הבלעדי של הקדוש ברוך הוא, ואינו רואה כלום חוץ מה' יתברך. ועל כל צרה וגל שבא עליו, רואהו כשבט אפו של הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר (ישעיה י,ה): "הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי", שהכל שליחים של הקדוש ברוך הוא לפרוע מן האדם, כמו שנאמר במדרש: הרבה שלוחים למקום.

ולעומת זאת, היסורים שסובל האדם בעולם הבא, לאחר התפשטות הנשמה מן הגוף, ללא בחירה וללא ניסיון, שהרי אין חוכמה ומעשים בשאול, וכל מלחמת היצר היא רק בעולם הזה, ואין שום מעלה בקבלת היסורים בעולם הבא, כי אין הדבר נתון לבחירתו לקבל או לא לקבל. לכן, שם היסורים בתכלית הדין והצדק ללא ויתורים, ולא יועיל שם, לא תפילות ולא תחינות, כי הוא עולם הגמול והפרעון.