תפריט

האמונה בבורא




בס"ד

מובא בספר "דרך ה'" לרמח"ל (ח"א פ"א): "כל איש מישראל צריך שיאמין וידע שיש שם מצוי ראשון, קדמון ונצחי, והוא שהמציא וממציא כל מה שנמצא במציאות והוא האלוה.

עוד צריך שידע, שהמצוי הזה יתברך שמו, אין אמיתת מציאותו מושגת זולתו כלל, ורק זה נודע בו שהוא מצוי שלם בכל מיני שלמות ולא נמצא בו חיסרון כלל.

ואולם, דברים אלה ידענום בקבלה מן האבות ומן הנביאים, והשיגום כל ישראל במעמד הר סיני ועמדו על אמיתתם בבירור, ולימדום לבניהם דור אחר דור וכיום הזה, שכן ציוום משה רבנו עליו השלום מפי הגבורה "פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך וגו' והודעתם לבניך ולבני בניך" (דברים ד'). אומנם, גם מצד החקירה במופתים הלימודים יאמתו כל העניינים האלה, ויווכח היותם כן מכח הנמצאות ומשיגיהם אשר אנחנו רואים בעינינו על פי חכמת הטבע, ההנדסה, התכונה ושאר חכמות, שמהם תילקחנה הקדמות אמיתיות אשר יוולד מהן ברור העניינים האמיתיים האלה" עכ"ל הרמח"ל.

וכתב רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו "פרי צדיק" (קדושת שבת מאמר ז') וזה לשונו: במתן תורה נקבע בהם אור זה שהשיגו בקריעת ים סוף. הוא תוקף נקודת האמונה שבמעמקי הלב שבכל איש ישראל, שאי אפשר להזיזה ולהסירה כלל! בעל כרחו, אף על פי שחטא, עדין ישראל הוא לכל דבר, כי הכל רק מצד השאור שבעיסה ולא מצד אמיתות נקודת הלב.

וידועה דעת הרמב"ם בפרק ב' מהלכות גרושין בטעם "וכופין אותו עד שיאמר רוצה אני", שהוא גם במומר להכעיס לכל התורה כולה, וזה מצד שורש קדושת היהדות שנקבע "בקנין" בלב כל ישראל במתן תורה וזה התגלות האור שזכו לו 'בראיה' בקריעת ים סוף.
וכדברינו לעיל, שבאמצעות יציאת מצרים וקריעת ים סוף קנה הקב"ה לבבות עם ישראל לדבקה בו באמונה ובביטחון.

מתוך הספר "אמונת ישראל" להרב יעקב ישראל לוגסי שליט"א.