תפריט

מחשבות והרהורים




בס"ד

מחשבות והרהורים

העיקר הוא לשמור את המח שלא יחמיץ, כלומר, שלא יסתאב על ידי הרהורים רעים ומחשבות רעות. גם ישמור מוחו מלהרהר בתאוות. הן תאוות ממון, שתאוה זו מתגברת על כל אדם מחמת חסרון אמונת ההשגחה, הן מתאוות אחרות. כי הרהורי תאוה מטמטמים את המח ומעכרים אותו. ועל ידי זה אי אפשר להתפלל, הינו שאפילו כאשר הוא מתפלל, אינו חש חיות ואור בתפילה.

ועל ידי מח מטומטם מחמת הרהורי תאוה, אי אפשר לשמוח בשום מעשה טוב ובשום נקודה טובה. וגם בגשמיות הוא שרוי תמיד בעצבות ובדאגות, רח"ל, כי משום טמטום מוחו אינו חש חסדי השם יתברך. ואי אפשר לו להתגבר בשמחה ולשמוח בהרחבות שהשם יתברך מרחיב לו בכל עת. וכשאין חשים בחסדי ה', נדמה תמיד שלא טוב, חלילה.

לכן יש להיזהר מאוד מהרהורים רעים, כפי שצריך להיזהר מחמץ בפסח. כי הרהורי תאוה ומחשבות רעות הם עיקר חמץ ושאור, שמונעים את האדם מדרך תורה ויראת שמים אמיתית. ולשמור על צלילות וזכות המח אפשר רק על ידי תפילה ותחנונים באמת מעומק הלב, ועל ידי התקרבות אמיתית לצדיקי האמת, הינו הלימוד בספריהם וקיום עצותיהם, כמבואר ב"ליקוטי הלכות" בכמה מקומות.

כשבאים במחשבות אדם הרהורי זנות, רח"ל, שעלולים לגרום לו תאות ניאוף או מקרה לילה, חס ושלום, והוא מכניע את התאוה ומסיח דעתו מן ההרהורים הרעים, כמבואר בספרי אדמו"ר ז""ל, שכאשר באים במחשבתו הרהורים רעים, יכניס למוחו מחשבות של תורה או תפילה או משא ומתן, ואז יסתלקו ממילא מדעתו המחשבות הרעות. וכשאדם נוהג כך, הרי זה עיקר תשובתו ותיקונו לפגם הברית, להרהורים רעים תאות ניאוף, שהיה משוקע בהם עד עכשיו.

לכן אל לו לאדם ליפול בדעתו, כאשר מתגברים עליו הרהורים רעים, רק אדרבא, עליו לדעת שעל ידם עיקר תקונו ותשובתו, הינו דוקא כאשר עולים בדעתו הרהורים רעים ומתגבר להכניס למוחו מחשבות טובות של תורה או תפילה או אפילו של משא ומתן בכשרות, בכדי להסיח דעתו מן המחשבות הרעות, כמבואר למעלה, הרי זה עיקר תיקונו ותשובתו, כאמור. ועל ידי זה מתקן כל מה שקילקל בפגם הברית שהיה משוקע בו עד הנה.

וכשמקיים את העצה של תיקון המח, כמבואר למעלה, זוכה לתיקון הברית, הינו לתיקון המחשבה, שזה הוא עיקר תיקון הרית. וזוכים לחוכמה טהורה ולקול זך, היינו לחכמת האמת, קול אמת בלי שום תערובות של טעות ושקר. וזוכים לשלום, שעל ידו אפשר לקרב את העולם כולו להשם יתברך, כמבואר ב"ליקוטי מוהר"ן" חלק א' סימן כ"ז.