תפריט
- בא חבקוק והעמידן על אחת-וצדיק באמונתו יחיה
- אתרי קודש נוספים
- טעם שאין הקב"ה מכזיב את הבוטח בו
- המתפלל, צריך שיהיו עיניו למטה
- אדם לעמל יולד
- ממעמקים קראתיך ה'
- הקדושה-תחילתה עבודה וסופה מתנה
- מחשבות והרהורים
- צאי לך בעקבות הצאן
- עצות לסילוק המחשבות הטורדות
- מיהו בעצם הצדיק?
- ה"אין" הוא מליץ היושר הטוב ביותר
- מי הגוזר את הרע או את הטוב?
- פרק ההשתוקקות
- כמה עצות טובות למקום עלינו
- העוסק בתשובה מלומד להיזהר מחטא
- על אמונה יש להתאמן
- משמעות התקופה
- משמעותו של ניסיון
- הסתכלות נכונה בלקח מגדולי ישראל
- מצות האמונה ביחוד
- האמונה בבורא
- נסיונות העוני באחרית הימים
- הגדול מחברו יצרו גדול ממנו
- איך יתנהג מי שעומד בראש
- אל יתרשל מלהוכיח
- האם חיים מוסריים דורשים אמונה?
- אין חטא בעולם שאינו מתכפר בתשובה
- תפילה צריכה חיזוק
- חילול השם
- התפילה מביאה לידי מידת הכניעה
- הטעם שביסורים מועטים בעולם הזה
- הוכח תוכיח את עמיתך
- מניעת קבלת התפילה מחוסר אמונה
- המאמינים של היום והמאמינים של פעם?
- מידת הקינאה
- מצוה לשנות מפני דרכי שלום
- כששב בתשובה מעלה כל התפילות הפסולות
- מידת הביטחון גדולה מן התפילה
- המלחמה האמיתית-עבודת המידות
- כשליבך נשבר זה הזמן לתפילה
- חשיבות וחומרת נקיות כל החושים
- כיצד ידע האדם האם הוא צדיק
- לכבד הבריות
- "צדיק ורע לו"
- "פעולות של הטבה"
- מעלת תפילת הצדיק
- מידת הביטחון
- לרדוף שלום
- הפליות ויחס משפיל בחברה
מידת הביטחון גדולה מן התפילה
בס"ד
מידת הביטחון גדולה מן התפילה
מידת הביטחון היא התכלית שאליה צריך האדם להגיע, והתפילות שמצווים אנו להתפלל הם כדי לחזק בטחוננו בה', ולדעת שהכל מאיתו יתברך, והבוטח בה' באמת ובלב תמים רצונו נפעל אף בלא תפילה.
כן היה בעת שבני ישראל היו בצרה כאשר המצרים רדפו אחריהם, והים עמד לפניהם, אמר הקב"ה למשה: "מה תצעק אלי". לכאורה, בעת צרה כזו מה יעשה אם לא יצעק ויתפלל לה', אלא, מכיון שתפילה היא למטה ממדרגת הביטחון, רצה הקב"ה שיבטחו בו, ואמר: "דבר אל בני ישראל ויסעו", יסעו ויכנסו לתוך הים מתוך ביטחון ואמונה ואז יוושעו ע"י ניסים ומופתים.
מסביר זאת בספר "לב אליהו" (שמות עמ' פ"ב): "דבר אל בני ישראל ויסע"ו, כלומר זוהי העצה לסתום את פי המקטרגים, אמור להם בשמי שיסעו בתוך הים, ובמסירות נפש זו שישמעו אלי ויסעו, יבקע הים אחר כך.
וכיון ששמעו בני ישראל כך, קפצו שבט יהודה כולו לתוך הים, ושבט בנימין אחריהם, ואמרו חז"ל שנכנסו עד ירכיהם ולא נבקע, והלכו עוד עד בטניהם ולא נבקע, ואחר כך עד פיהם הגיע, ואמרו "הושיעני אלוקים כי באו מים עד נפש" (תהילים ס"ט) ונבקע.
ואילו היה נופל להם אייזה מחשבה אשר לא טהורה שהקב"ה רוצה להטביע אותם בים, היה מר מאוד, אך בטחו בה' יתברך ועשו כאשר ציוום, לכן זכו שעל ידם תיראה היבשה בתוך הים.
ומובא ב"שומר אמונים" (במאמר השגחה פרטית פ"ד): "ועוד כתבו בשם הבעל שם טוב ז"ל שאם האדם ח"ו באייזה צרה שלא תבוא, אז הסגולה שלא יתפלל כלום על צרותיו בעת ההיא, רק יחזק לבבו לה' מאוד בביטחון לאלוקיו ואז ישראל נושע בה'.
ואני הכותב בחנתי זאת כמה פעמים בעצמי, והיה לפלא זו העצה מהבעל שם טוב זיע"א והוא ענין הפלא ופלא למי שזיכהו ה' להתחזק בעת כזאת בביטחון.
מתוך הספר: "אמונת ישראל" להרב יעקב ישראל לוגסי שליט"א